סיפור מותו של סטיק החתול הוא סיפור מדהים שכדאי שחובבי הכלבים יקראו.
זה סיפור על חתול קשוח שנאמנותו הרבה לבעליו גרמה למותו.
בעליו של סטיק, משפחה עם 2 ילדים קטנים קברה את סטיק בבית קברות לחיות ובזמן קבורתו אמרו כולם תודה על שהציל את חייהם של ילדי המשפחה.
זה היה רק ברור שמשפחתו של סטיק תחלוק לו כבוד אחרון בצורה המתאימה ביותר.
סטיק היה חתול קשוח שנאסף מהרחובות, סטיק לא היה חתול גזעי אבל כנראה הוא קורץ מאוסף התכונות הטובות והקשוחות ביותר שקיימות בגזעי החתולים השונים.
אבי המשפחה ניתקל בסטיק לראשונה בעת ביקור בעיר ושם הוא ראה חתול קטן ודק כמו מקל (משם שמו סטיק), מלקק קופסאת טונה שמישהו השאיר ליד פחי הזבל.
כלב רחוב גדול נגש לסטיק החתול הקטן, אך סטיק לא ויתר ופשוט נהם על הכלב הגדול וסירב לוותר על קופסת הטונה הריקה.
לסטיק מעולם לא היו בעיות בריאות מיוחדות, הוא בדרך כלל היה מאוד בריא.
הוא היה חתול קשוח וכלבי הישוב ידעו שעם סטיק לא כדאי להתעסק, הם ידעו שכדאי לשמור מרחק מציפורניו החדות של סטיק.
בעבר סטיק נפגע ע"י רכב נוסע שנסע במהירות במושב, סטיק סבל משברים בעצמות האגן, אך שרד את האירוע והתאושש ממנו במהירות רבה (תוך חצי שנה כבר נראה היה כאילו מעולם לא קרה דבר).
הוא הותקף ע"י כנופיית כלבים משוטטים , 4 כלבים גדולים שתקפו אותו והוא למרבה הפלא (לפי סיפורי השכנה שצפתה באירוע) לא ברח להציל את נפשו, אלא עמד, נשך ושרט ונלחם בעוז עד שהכלבים פשוט נסוגו וויתרו על הקרב.
כזה היה סטיק, קשוח עמיד ואמיץ.
את כל הסיפורים האלה שמעתי בזמן שבני משפחתו של סטיק ספדו לו על גבי הקבר הטרי.
אבל, הסיפור המדהים ביותר הוא סיפור מותו.
סטיק מת באופן שאפיין את חייו החל מחתול רחוב קשוח שנאבק בכדי לשרוד לחתול משפחתי שידע לעמוד על שלו במושב באיזור צפון הארץ.
סטיק מת תוך כדי מלחמה ומאבק והפעם לא על חייו, אלא על חיי בני משפחתו, שני הילדים הקטנים.
ילדי המשפחה היו בגילאי 3 ו-4, זה היה יום קיץ והם שיחקו בגינת הבית כאשר אימם צופה בהם מחלון המטבח וסטיק יושב להנאתו בשמש בקירבת מקום.
נחש צפע התקרב לילדים בגינה, חושיו החדים של סטיק זיהו את הסכנה והוא מיד קפץ והחל להאבק עם החתול, מנסה לקפד את ראש הנחש בעזרת טלפיו השלופים והחדים.
נחש הצפע לא וויתר הוא זינק מספר פעמים בנסיון להכיש את סטיק, היה נראה שסטיק מספיק מהיר להתחמק מהזינוקים המהירים של הנחש.
אם המשפחה הצליחה להרחיק את הילדים מן האיזור וכולם קראו לסטיק שיחזור, סטיק לא ויתר ורק כאשר הנחש נמלט על נפשו, חזר סטיק והתחכך ברגלי הילדים כפי שתמיד נהג לעשות.
זמן מה לאחר מכן, היה נראה שסטיק לא מרגיש טוב, סטיק הובהל לוטרינר המקומי בתיקווה שיזכה לטיפול רפואי שיציל את חייו, אבל זה היה כבר מאוחר.
מסתבר שסטיק ספג מספר הכשות וכמות הארס שחדרה לגופו היתה כה גדולה שגם גופו של אדם גדול לא היה עומד בכך.
סטיק מת בגבורה ובהגנה על משפחתו.
בני משפחתו של סטיק קברו את סטיק בבית קברות לחיות, בנו לו מצבה מענפי עץ הפקאן שבגינה, שעליו שהוא תמיד נהג לעלות ולנוח בשלווה.
בזמן ההספד סיפר אבי המשפחה מעלליו של סטיק, בני המשפחה בכו וצחקו לסירוגין.
עם הטמנתו של סטיק באדמה, הניחו בני המשפחה, פרחים, תמונות, צעצועים ישנים של סטיק ונפרדו ממנו לשלום.
גם לאחר מכן, אני זוכר מספר פעמים שבהם הגעתי לבית הקברות לחיות בכדי לסייע בקבורת בעלי חיים אחרים, יצא לי לראות את בני המשפחה מגיעים עומדים מעל הקבר וכנראה שמספרים סיפורים.
בעיני זה סיפור מדהים על נחישות, הקרבה ואהבה.