כלב גוסס תסמינים, איך יודעים שהכלב עומד למות?

אם לא צפית בכלבך אוכל רעל, זה די קשה לדעת שהכלב הורעל.
יש מגוון של חומרים רעילים שבליעתם על ידי כלבים יכולה לגרום להרעלה.
לחומרי רעל שונים יכולים להיות תסמינים שונים.
באופן כללי ניתן לומר שבמקרים של הרעלות שונות יופיעו תסמינים כמו: חולשה, ירידה בתיאבון ובמצב הרוח, שלשולים והקאות.
רעל עכברים נחשב לרעל השכיח ביותר בהרעלה של כלבים והתסמינים האופייניים לו הם: דימום בהקאות, שלשולים, שיעול, דימום מהאף ודימום מהמפרקים.
ניתן לאשש הרעלה מרעל עכברים באמצעות בדיקות מעבדה כמו בדיקה לתפקוד קרישת הדם.
מידע נוסף על תסמינים מהרעלות של חומרים שונים ניתן לקרוא בד, המידע על סימני הרעלה בכלבים.

זה תלוי בעיקר בגודל הכלב.
כלבים בעלי ממדים קטנים נחשבים כזקנים בגילאי 11 עד 12 שנים.
כלבים בעלי ממדים בינוניים נחשבים כזקנים בגיל 10.
כלבים בעלי ממדים גדולים נחשבים כזקנים בגיל 8.
ואילו כלבים בעלי ממדים ענקיים נחשבים כזקנים מגיל 7.

קשה לדעת מה כלבים חושבים או יודעים.
כלבים זקנים מתנהגים באופן שונה לפני המוות אך, האם ההתנהגות הזו נובעת מידיעה או שזה פשוט תוצר של הדרדרות גופנית ונפשית של הכלב לפני מותו?
אנחנו אפילו לא תמיד יודעים אם בני אדם זקנים יודעים שמותם קרוב.
לפעמים אנחנו שומעים על אנשים שידעו שסופם הגיע ולפעמים אנשים זקנים נפטרים מבלי שהראו סימנים של ידיעה.
יתכן וזה כך גם בכלבים.
מה גם שההתנהגות של כלבים לפני המוות יכולה להיות שונה.
יש כלבים שירצו יותר את קרבת בעליהם ויש שירצו להתרחק.

אנשים רבים חושבים שכלבים יודעים לזהות את מותם הקרב והם בורחים מהבית לפני המוות.
אין שום עדות ברורה לכך שזה אכן המצב.
חשוב לזכור שכלבים בדרך כלל כאשר הם מרגישים לא טוב, הם נוטים לחפש מקום רגוע ושליו יותר שיהיה נטול הפרעות סביבתיות.
לכן, כאשר כלב לפני מותו, הוא לא ירגיש טוב והוא יחפש סביבה רגועה.
סביבה רגועה זה אומר שיש מצב שאם כל ילדי המשפחה מעניקים לו יותר תשומת לב בגלל שיודעים שהוא הולך למות, אז תשומת הלב העודפת עשויה להפריע לו.
אם כלבכם עומד למות ואתם לא רוצים שיחפש מקום אחר מביתכם למות בו, דאגו לו למקום שליו ורגוע בבית.

כלבים כמו בעלי חיים רבים אחרים נוהגים להסתיר את מצבם כאשר הם סובלים.
זו כנראה תכונה הישרדותית שמגינה על בעלי החיים כאשר הוא במצב פגיע ועלול להוות טרף לטורפים אחרים.
מסיבה זו, הם גם מחפשים מקומות רגועים ושלווים לנוח בהם, בדיוק כפי שהיו נוהגים אם היו חיים בטבע.
לכן, לא תמיד אנחנו נוכל לדעת מתי כלבנו סובל מאוד.
להלן מספר סימנים שיסייעו לנו להבחין כאשר כלב סובל:

השמעת קולות: כלבים משמיעים לעיתים קולות כמו: יבבות, יללות ונהמות המעידים שהם מצויים בכאב.
שינויים התנהגותיים: כאשר כלב סובל ההתנהגות החברתית שלו יכולה להשתנות לשני קצוות מנוגדים. מצד אחד, הוא עשוי לחפש יותר תשומת לב מבעליו ומצד שני, הוא עלול להיות נרגן יותר, עצבני, להימנע מאינטראקציה חברתית וכדומה. כל אלו הם סימנים שיכולים להעיד שכלבכם סובל.
שינויים במנח הגוף: האם מנח גופו של כלבך השתנה? האם הוא כפוף יותר או גופו נראה נוקשה יותר? האם הליכה שלו ותנועות גופו השתנו? האם נראה שלוקח לו יותר זמן להתרומם משכיבה או לעלות במדרגות? יש כלבים שימנעו מתזוזה ואם ננסה להכריח אותם הם יהיו אגרסיביים. כל אלה הם סימנים שעשויים להראות שכלבכם סובל.
חוסר תיאבון: אם הכלב שלכם מגלה חוסר תיאבון והוא ידוע כגרגרן זה בהחלט יכול להעיד על כך שהוא סובל מכאבים. קושי בלעיסה, שינויים בהרגלי השתייה וירידה דראסטית במשקל הם סימנים שאסור להתעלם מהם וכדאי לקחת את הכלב לווטרינר.
ליקוק אזור מסוים: באופן אינסטינקטיבי כלבים מלקקים את עצמם כאשר הם פצועים. גם כאשר הפצע אינו גלוי הם מלקקים את אזור הכאב.
שינויים בהרגלי השינה וחוסר מנוחה: כלבים שסובלים נוהגים לישון ולרבוץ יותר זמן מהרגיל. כלבים אחרים עשויים לגלות חוסר מנוחה ונראה שהם מתקשים למצוא תנוחת שכיבה שתתאים להם.
שינויים פיזיים: נשימות כבדות, קצב לב מהיר, אודם בעיניים, נפיחות בכפות הרגליים, ברגליים ובפנים הם סימנים שיכולים להעיד שהכלב סובל.

בהחלט.
כאשר גופו של כלב מפסיק לתפקד באופן נורמלי, גם ריח הגוף שלו משתנה.
ריח הגוף משתנה במצב כזה מסיבות שונות כגון: מחלת כליות, שינויים בחילוף החומרים, הצטברות שמן בפרווה, בריחת שתן, מחלות שיניים או הזנחת טיפול הפרווה.

במקרה כזה אתה יכול לעזור לכלבך באופן הבא: אם כלבך אוהב לעשות אמבטיה, רחץ אותו בעדינות וברגישות במים חמימים. אם הוא לא אוהב אמבטיות, אתה יכול להשתמש בשמפו מיוחד לכלבים לפרווה יבשה והברש את פרוותו בעדינות. דאג לנקות את המצעים עליהם הוא ישן ותן לו חטיפים שמרעננים את הנשימה.

אם הכלב סובל, התייעץ עם הווטרינר לגביי המתת חסד.
בהמתת חסד, מרדימים את הכלב לצמיתות בכדי לחסוך ממנו סבל בימיו האחרונים.
לפני זריקת ההרדמה, קבל החלטה על האופן שבו אתה רוצה לקבור את כלבך.
אם אתה רוצה לחלוק לכלבך כבוד אחרון, הסתייע בשירותי קבורה לכלבים שידאגו לפינוי גופתו של כלבך ולקבורתו בבית קברות ייעוד לכלבים.

מצב של כלב מבוגר שמסתובב במעגלים עלול להגרם ממגוון של סיבות פיזיולוגיות, רפואיות או התנהגותיות.
להלן מספר סיבות מרכזיות:

תסמונת וסטיבולרית: מצב המשפיע על מערכת שיווי המשקל של הכלב, הנמצא באוזן הפנימית. תסמונת זו גורמת לחוסר יציבות ולהסתובבות במעגלים, בדרך כלל לצד אחד. תסמינים נוספים עשויים לכלול הטיית ראש, עיניים רועדות מצד לצד (ניסטגמוס), איבוד תיאבון, והקאות. המצב יכול להופיע פתאום ונפוץ יותר אצל כלבים מבוגרים.

גידול מוחי או פגיעה מוחית: גידולים במוח או פגיעות כתוצאה מתאונה או מחלה נוירולוגית יכולים להשפיע על ההתנהגות והתנועה של הכלב. הסתובבות במעגלים היא סימפטום שכיח, יחד עם תסמינים נוספים כמו עייפות, חוסר יציבות, שינויים בהתנהגות או בהליכה, ולעיתים גם עיוותים בעיניים או בעיות קואורדינציה.

דמנציה של כלבים (תסמונת קוגניטיבית): בדומה לאלצהיימר בבני אדם, כלבים מבוגרים יכולים לסבול משינויים קוגניטיביים המשפיעים על ההתנהגות וההתמצאות.
הסתובבות במעגלים עשויה להיות סימן לבלבול או חוסר יכולת להתמצא בסביבה מוכרת. תסמינים נוספים כוללים שינויים בשינה, ירידה באינטראקציה, ולעיתים גם חוסר מנוחה או חרדה.

ירידה בשמיעה או ראייה: אובדן שמיעה או ראייה, הנפוץ אצל כלבים מבוגרים, עשוי לגרום להם להסתובב במעגלים בניסיון להבין את סביבתם. הם עשויים גם להתקשות למצוא את מקומם או לנוע בבטחה.

כאבים בצוואר או בגב: בעיות אורטופדיות כמו דלקת מפרקים, פציעות, או נזק בעמוד השדרה עשויות לגרום לכאב שמוביל להתנהגות של הסתובבות במעגלים. הכלב מנסה למצוא תנוחה או תנועה שמקלה על הכאב.

דלקת באוזן הפנימית: זיהומים באוזן הפנימית משפיעים על שיווי המשקל וגורמים לסיבובים, יחד עם תסמינים נוספים כמו הטיית ראש, כאבים באזור האוזן, ולעיתים גם ריח רע מאוזן הכלב.

התנהגות אובססיבית או סטרס: כלבים הנמצאים במצב של מתח נפשי או משעמום יכולים לפתח התנהגות חוזרת כמו הסתובבות במעגלים. זה נפוץ יותר אצל כלבים מבוגרים עם פחות גירויים בסביבתם.

אם הכלב שלך מסתובב במעגלים, במיוחד אם מדובר בתופעה חדשה או שהיא מלווה בתסמינים אחרים (כמו חוסר יציבות, הקאות, או שינויים בהתנהגות), מומלץ לפנות לווטרינר כדי לבדוק את הסיבה ולקבל טיפול מתאים.